#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רנג. המוכר את הבית לא מכר יציע. מהו יציע? 	"בבבל אמרו אפתא. ופירש הרשב""ם שהוא בנין נמוך אצל הבית מצדו או מאחוריו <sup>קמ</sup>. רב יוסף אמר בדקא<br>חלילה. ופירש הרשב""ם שהוא גם כמין אפתא סמוך לבית, אלא שעשוי חלונות חלונות לנוי.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קמ.  והרשב""א הקשה על פי' הרשב""ם שהיא עלייה שעל גבי הבית ופתוחה ופירש שהוא או בת וך חללו של בית לתוך הבית ועולים דרך ארובה, כמו כמו שפירשו מקצת המפרש ים או שכתב הרי""ף.</span>"	בבא בתרא סא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רנד. תנן והתא שש, ובבית ראשון איירי בתיכונה. ומדוע לא נקט את התחתונה שהיתה חמש? 	"תירצו התוס' (ד""ה והתא) :<br>א. שכנגד התחתונה היה הכותל שבע ואילו כנגד התיכונה היה הכותל שש, וניחא ליה למינקט בכותל היכל מערב שש כמו שמנה התם בכותל מזרח.<br>ב. ר""י כתב שכותל ההיכל מלמטה שש ומחצה וכנגד התיכונה שש. וביאר המהרש""א דהשתא ניחא טפי דלא נקט התחתונה כיון שלא היה כותל ההיכל וכותל התא אמות שלמות ניחא ליה למינקט תיכונה שהיו שש אמות שלמות.<br>ג. ועוד יש לפרש שבבית שני היתה יציע התחתונה שש והיה חלוק מבית ראשון וחשיב שפיר מלמטה."	בבא בתרא תוס' סא.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רנה. העומד באחד מבתי הבירה וא""ל בית זה אני מוכר לך 1) באלו אופנים מכר לו את כל הבירה 2) באלו אופנים מכר לו רק את הבית? "	"1) א. במקום שכולם קוראים לבירה בית, וכתבו התוס' (ד""ה אלא) בשם הריב""ם שכשכוונתם לבית בלא בירה מפרשים בית אחד בלא בירה, וכתבו שכן משמע מפי' הרשב""ם [ועי' במהרש""א[ ובאופן זה מכר את כל הבירה גם כשלא מצר לו את מצרי הבירה, ור""י פירש שקוראים גם לבית בית ומיירי שמצר לו את מצרי הבירה.<br>ב. במקום שהרוב קוראים לבית בית ולבירה בירה, ויש שקוראים לבירה בית ומצר לו מצרי הבירה וכתב שלא שייר במכירה זו לפניו כלום.<br>2) א. במקום שקוראים לבית בית ולבירה בירה ואפי' מצר לו את מצרי הבירה.<br>ב. במקום שהרוב קוראים לבית בית ולבירה בירה, ויש שקוראים לבירה בית ואפי' מצר לו את מצרי הבירה אלא שלא כתב שלא שייר במכירה זו לפניו כלום."	בבא בתרא סא: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רנו. מדוע לא נאמר במוכר בית בבירה שהדמים מודיעים? (3) 	"הרשב""ם (ד""ה בבקעה) תירץ דאין אונאה לקרקעות.<br>והתוס' (ד""ה שמע) הקשו על פירושו ותירצו דהכא כרבנן דרי יהודה דאמרי אין הדמים ראיה. ועוד תי' ר""י דשמעתין אתיא אפי' כר' יהודה דגבי קרקע לא שייכא הודעת דמים דפעמים קונה אדם קרקע בהרבה יותר ממה שהיא שוה."	בבא בתרא סא:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רנז. מה הדין 1) במשאיל מעדר לחבירו לעדור בו פרדיסי 2) המוכר לחבירו ארעתא 3) ומאי שנא? 	"1) עודר בו כל הפרדסים שיש לו.<br>2) מוכר לו שתי קרקעות.<br>3) תירצו התוס' (ד""ה ארעתא) שדרך הוא שמשאיל לו לכל מה שצריך אבל בשביל שימכור אדם שתי שדות לא ימכור כל שדותיו. וי""מ שיד המשאיל על התחתונה דשואל מוחזק אבל במכירה יד הלוקח על התחתונה שהמוכר מוחזק, ואין נראה לר""י שבהשאלה כיון שסופה לחזור לבעליה הוי משאיל מוחזק. וריב""ם מחלק שפרדיסי משמע כל הפרדסים ואילו ארעתא תרתי משמע."	בבא בתרא סא: ותוס'		
